יצרן פורנו ומוכר נקניקיות נפגשו בקרמלין

האנשים מאחורי הפייק ניוז הרוסי

האחד הקים אתרי פורנו וקודם לפייק ניוז, השני ישב בכלא והפך למגיש חדשות. אופיר בראל על האנשים מאחורי מכונת התעמולה הרוסית של פוטין

פוטין ויבגני פריגוז'ין (משמאל) (יוטיוב)

נובמבר 16, 2018 12:14

כשחושבים על פייק ניוז רוסי נדמה כאילו הרוסים היו שם מאז ומעולם, אבל למעשה, האמת שונה. עד לפני עשר שנים, עולם האינטרנט והרשתות החברתיות היה זר לחלוטין לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שבשנותיו הראשונות לנשיאות אף נמנע מלהשתמש בעצמו באינטרנט. במצב הזה, מרבית אתרי האינטרנט ברוסיה בשנים הללו היו ביקורתיים למדיניות הממשל, שמצדו לא עשה כמעט כלום על מנת לשנות את המצב.

עם זאת, אירועים פוליטיים חשובים שאירעו במהלך העשור הקודם (כגון המהפכה הכתומה באוקראינה בשנת 2004 ומלחמת רוסיה-גיאורגיה בשנת 2008), גרמו לממשל הרוסי לחשב מסלול מחדש ביחס למדיניותו כלפי האינטרנט. במהלך השנים הללו, תדמיתה של רוסיה, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ, הולכת ונשחקת: הממשל סופג ביקורת רבה, בעיקר מבית על מדיניותו ובעולם רוסיה מצטיירת כמדינה אגרסיבית, שתוקפת את שכנותיה ללא הצדקה. כתוצאה מכך, הוחלט כי הגיע הזמן שהממשלה הרוסית תהיה דומיננטית יותר בעיצוב הנרטיבים שמופצים באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט.

כל אנשי הנשיא
מתוך הצורך הזה, פוטין התחיל ליצור סביבו “כוורת” צפופה, שפועלת בשיתוף פעולה הדוק על מנת ליישם את המדיניות החדשה. הכוורת הזו כוללת פקידי ממשל בדרגים הבכירים ממגוון תחומים – אנשי תקשורת, צבא, מודיעין ושגרירים. הצוות שעובד עם פוטין מורכב מאנשים שמכירים אותו שנים רבות. כל אחד מחברי הכוורת מבין את תפקידו במערכת ולמעשה יודע לפעול לבדו, ללא קבלת הוראות ישירות מהבוס הגדול. דפוס הפעילות הזה מאפשר לפוטין להתנער מפעילות הפצת פייק ניוז רוסית, בתואנה שלא הוא נתן את ההוראה לכך. ההיכרות העמוקה של אנשי הצוות וידיעת תפקידיהם הופכים את מערך הפצת המסרים הרוסי ליעיל בעבודתו – בהשוואה למערכות מקבילות במדינות המערב, שסובלות מעודף בירוקרטיה.

יחד עם הפקידים הבכירים, הממשל מבין שהוא צריך לצדו גם אישים פרטיים, שיוכלו לסייע בתחומים בהם הממשל חלש יותר (בעיקר בתחום הפרסום והפיננסים). כאן, ראוי לציין שניים שעזרו לממשל בכך מאוד. לשניים הללו יש גם סיפורים אישיים יוצאי דופן.

פוטין ואנשי הכוורת (יבגני פריגוז’ין הכי שמאלי) (טוויטר)

קונסטנטין ריקוב – מאתרי פורנו לעולם הפייק ניוז
הפעילות של קונסטנטין ריקוב (Konstantin Rykov) במרחבי האינטרנט היא ארוכת שנים. סיפור חייו מבוסס על כתבה שהתפרסמה בחודש מאי השנה. עוד בשנות התשעים, כשהממשל עוד לא ידע אפילו מה זה אינטרנט, ריקוב פיתח את הבקיאות שלו בתרבות האינטרנט הרוסית המתפתחת. ריקוב הקים אתרים שונים, כגון idiot.ru ולאחר מכן ייסד אתר לסיפוק שירותי זנות במוסקבה. כמו כן, הוא היה פעיל ברשתות חברתיות רוסיות ידועות, כמו VK. ברשתות הללו הוא יצר פופולריות לאחר שפרסם תמונות סרקסטיות של נשים.

בהמשך הוא עשה את דרכו לתקשורת המיינסטרים הרוסית, כשהגיע לערוץ הטלוויזיה הממשלתי Channel 1 בתור ראש מחלקת האינטרנט. בשנת 2005 הוא ייסד אתר חדשות בשם Vzglyed שבמהרה הפך להיות שופר תעמולתי של הקרמלין. זה היה השלב שבו ריקוב התחיל לרתום את כישוריו למען הממשל, כשראש הסגל של פוטין באותה התקופה עמד איתו בקשר ישיר ויחד הם קבעו מה יתפרסם באתר.

בשנת 2008, במהלך מערכת הבחירות לפרלמנט הרוסי, הדומה, ריקוב ניצל את כישורי האינטרנט שלו כדי לעצב את קמפיין הבחירות שלו, שבסופו של דבר הכניס אותו לדומה תחת מפלגת “רוסיה אחת” (המפלגה של פוטין). בד בבד, ריקוב עזר לממשל הרוסי לפתח טכניקות כיצד להיות נוכח יותר באינטרנט ולהפיץ את המסרים הנכונים. הוא החל לפרסם מאמרים אוהדים על הממשל באתרי חדשות שונים (אפילו באתרי פורנו), שהצליחו לגייס תומכים נוספים לממשל. בנוסף, ריקוב היה זה שהסביר כיצד הממשל הסיט את תשומת הלב של הציבור מאירועים לא נעימים. כך היה, למשל, בעת הפלת המטוס המלזי באוקראינה בשנת 2014, טרולים רבים, תחת ההנחיה של ריקוב, הפיצו סיפורים שנועדו להטיל את האשמה על גורמים אחרים (למשל, ה-CIA, שהפיל את המטוס ושם בתוכו גופות כדי להאשים את רוסיה). זהו השלב שבו ריקוב הפך מספק תוכן לאתרי פורנו מקומיים לאישיות בעלת השפעה בינלאומית.

שגריר ארצות הברית ברוסיה דאז, מייקל מקפול, העיד על העבודה מול ריקוב: “בילינו הרבה זמן לחשוב עליו ועל עמיתיו במונחים של מה היו המטרות שלהם. הוא היה פעיל מאוד בלדבר על מדיניות החוץ במיוחד. האם הוא שילם לאנשים? אלו הקווים הדקים שממשלת פוטין הצליחה להשאיר מטושטשים”.

קונסטנטין ריקוב (ויקיפדיה)

יבגני פריגוז’ין – האסיר שעלה לגדולה
יבגני פריגוז’ין הוא אוליגרך בהווה ואסיר משוחרר בעבר. הוא נחשב היום לאחד האנשים המקורבים ביותר לנשיא פוטין. הסיפור האישי שלו מוכיח שכדי להתקדם בחיים, יש צורך בשני דברים חשובים: מזל וכישורים קולינריים טובים. פריגוז’ין בן ה-57 הורשע בעבר בשוד ובמעשי אלימות וריצה תשע שנות מאסר בכלא הסיבירי, הנודע לשמצה. לאחר שחרורו מהכלא, החל לעסוק בתחום המזון. מכירת נקניקיות, ליתר דיוק. בשנת 2001, התרחש מפגש גורלי בין פוטין לבין פריגוז’ין, שעתיד להשפיע עמוקות על שניהם: באותה השנה, הנשיא הטרי-יחסית (פוטין נבחר לראשונה לנשיאות שנתיים לפני כן, ב-1999) הלך לאכול אצל פריגוז’ין. האוכל שהוגש לו כל כך מצא חן בעיני פוטין, עד שפריגוז’ין הושכר על ידי הנשיא על מנת לארגן את ימי ההולדת שלו. ההיכרות שהחלה להירקם בין השניים הביאה לפריגוז’ין קשרים עם הממשל בקרמלין וכסף. המון כסף. ההערכה היא, שבחמש השנים האחרונות, מוכר הנקניקיות לשעבר הרוויח סכום עתק של כ-2.5 מיליארד לירות שטרלינג.

ההיכרות בין האוליגרך לנשיא הביאה גם לכניסתו של פריגוז’ין לתחום עסקי חדש: אם בעבר הגיש המסעדן לשעבר קוויאר לנשיא בוש (בעת שזה ביקר ברוסיה, בשנת 2002), הרי שהחל משנת 2014, פריגוז’ין החל לעסוק בהגשת “חדשות מטעם” בסגנון פרו-רוסי לציבור המערבי, דרך הרשתות החברתיות. באותה השנה הוקם בסנט פטרסבורג מקום בשם “המרכז לחקר האינטרנט”. על פי תחקירים שונים וכן על פי הערכות מודיעין של גופי ביון מערביים, המקום שימש למעשה “חוות טרולים”, שממנה פורסמו סטטוסים, תמונות וסרטונים, שהפיצו תעמולה פרו-רוסית בנושאים בינלאומיים מגוונים, בהם לרוסיה היה עניין מיוחד.

למעשה, ההתערבות בבחירות בארצות הברית היא רק טפח קטן ממעורבות רבה יותר של חוות הטרולים בעיצוב דעת הקהל העולמית. תחקירים שמתפרסמים מעת לעת חשפו, כי פרסום התעמולה הרוסית מהאתר בסנט פטרסבורג נעשה גם סביב הבחירות האחרונות לנשיאות צרפת, משאל העם בבריטניה ב-2016, המלחמה באוקראינה ובעוד מדינות רבות אחרות ברחבי העולם. המרכז פעל במשך כשנתיים, עד שבאוקטובר 2016, חודש בלבד לפני הבחירות בארצות הברית, התרחש אירוע בלתי צפוי: המקום הועלה באש על ידי שני בני אדם שזרקו לעברו בקבוקי תבערה. המרכז עבר לבניין אחר, סמוך למיקום הקודם והחליף את שמו (היום הוא נקרא: “סוכנות הידיעות הפדרלית”).

מעורבותו של פריגוז’ין במקום התבטאה בפן הכלכלי: הצורך לגייס עובדים רבים לתקופות ממושכות (אלף בתקופות השיא) עולה לא מעט כסף וההערכה היא שבכל חודש המרכז תוקצב בסכום של 1.25 מיליון דולר. על פי פרטים חדשים שנחשפו במהלך השנה בתקשורת, פריגוז’ין מימן את פעילות המקום דרך חברה בשם “קונקורד”, שהוצגה כשייכת לפרויקט רחב יותר, שנועד להשפיע על דעת הקהל העולמית במגוון תחומים. הכספים שהגיעו מקונקורד למרכז לחקר האינטרנט הוצגו כתשלום עבור “תמיכה טכנית” שהוענקה מהמרכז לחברה. בחודש דצמבר 2016, בעקבות חשיפת הקשר של פריגוז’ין למקום, הטיל הממשל האמריקאי סנקציות על האוליגרך.

סיפוריהם של ריקוב ושל פריגוז’ין מסבירים, במידה רבה, את סיפור הצלחתו של מערך הפייק ניוז הרוסי. המערך הזה מורכב מאנשים נחושים וערמומיים, שלא בוחלים באמצעים כדי להצליח בעבודתם. עובדה זו הופכת את מלחמתן של מדינות המערב בפייק ניוז הרוסי לקשה ביותר.