ספארי של פייק

זיכרונות מאפריקה - גרסת הפייק ניוז הרוסי

כמה עולה להפיץ חדשות כזב ברפובליקה המרכז-אפריקנית ומי עומדים מאחורי ניסיונות ההשפעה בדרום אפריקה? אופיר בראל על הפייק ביבשת השחורה

ולדימיר פוטין וג'ייקוב זומה (Ahmet Bolat / Anadolu Agency)

מאי 12, 2019 12:31

תעשיית הפייק ניוז הרוסית כבשה את הכותרות ברחבי העולם, בעזרת חשבונות מזויפים בפייסבוק, בטוויטר ובפלטפורמות חברתיות אחרות, שהפיצו סיפורים כוזבים כדי להשפיע על השיח הפוליטי-חברתי. בחודשים האחרונים למדנו שקברניטי הפייק ניוז הרוסי לא מסתפקים רק במדינות המערב כקהל יעד למאמצים שלהם, כשמחוץ לתשומת הלב של רבים מאיתנו, מתנהל קמפיין דיסאינפורמציה בחסות גורמים המקורבים לממשל דווקא ביבשת אפריקה. העניין של רוסיה ביבשת השחורה הוא אסטרטגי. היבשת עשירה במחצבים ובמינרלים, ובדרך להשגת שליטה בה היא צריכה לגבור על מדינות אחרות שלוטשות עיניים לאזור הזה, בראשן סין וארצות הברית.

מאחורי הניסיונות להשיג השפעה באפריקה באמצעות פייק ניוז אפשר למצוא את יבגני פריגוזין, השף המפורסם של הקרמלין, ששמו נקשר בעבר להפצת פייק ניוז ברחבי העולם בשירות הקרמלין. במהלך שנת 2018, פריגוזין קיבל מסמך שניתח את הפוטנציאל לפעילות רוסית בעשרים מדינות אפריקניות. בחודשים האחרונים התפרסמו בתקשורת העולמית עדויות לפעילות רוסית בשתיים מהן: דרום אפריקה והרפובליקה המרכז-אפריקנית. המסרים של כל קמפיין כזה הותאמו לקהל היעד המקומי ולצרכים הפוליטיים-אסטרטגיים של הממשל הרוסי, אך השיטות, כך נראה, היו זהות לאלו שאנחנו כבר מכירים מאזורים אחרים בהם פועלת רוסיה.

דרום אפריקה
בתחילת החודש התפרסם תחקיר על פיו אנשי של פריגוזין היו מעורבים בקמפיין להפצת דיסאינפורמציה בבחירות הכלליות במדינה, שנערכו ב-8 במאי. התחקיר חשף שהקמפיין נועד להטות את דעת הקהל לטובת מפלגת הקונגרס הלאומי האפריקני, ה-ANC, ששולטת במדינה כבר 25 שנה, וליצור דעת קהל שלילית נגד מפלגות האופוזיציה. הקמפיין הרוסי בדרום אפריקה נוהל על ידי יוליה אפנסבה, שעבדה תחת פריגוזין ומהותו מרוכזת במסמך בן 16 עמודים המפרטים את העקרונות של הפעילות הרוסית והדרכים להשיג אותם. המסמך ממליץ להשתמש בקבוצות מיקוד, בסקרים ובניתוח של פעילות מפלגות האופוזיציה ברשתות החברתיות. המסמך גם מציע כיצד לפעול נגד מפלגות האופוזיציה: למשל, הפצת סרטון תחת הכותרת “EFF manifesto suck” (אחת ממפלגות האופוזיציה), יצירת חומרים תיעודיים נגד מפלגה אחרת, ה-DA, והשגת מידע על מעורבות של חברות מחו”ל במערכת הבחירות.

צילום ממסמך האסטרטגיה הרוסי

וויליאם בירד, מהמרכז Media Monitoring Africa, קבע שהקמפיין הרוסי לא היה יעיל ולא השיג את המטרה שיועדה לו – המאמץ לקדם את המסרים עליהם החליטו הגורמים הרוסיים, מפני שהוא לא היה מגובה במערך מתואם, לכן אי אפשר למצוא נרטיב לאומי שהופץ לציבור באמצעות פייק ניוז. ה-ANC אמנם זכתה בבחירות, אך ברוב דחוק יותר מבעבר. התוצאות הללו יכולות גם הן לשקף את חוסר האפקטיביות של הקמפיין הרוסי.

הרפובליקה המרכז-אפריקנית
היום כולם יודעים, שמי שמכיר את סודות הרשתות החברתיות, יכול להפיק מהן רווחים עצומים – לטוב ולרע. אך במקרה של הרפובליקה המרכז-אפריקנית, הכלל הזה רלוונטי אף יותר. במדינה האפריקנית הענייה, שבה רק האליטה העשירה והחזקה יכולה להרשות לעצמה גישה לאינטרנט, היכולת לגרוף רווחים פוליטיים באמצעות הפצת פייק ניוז באינטרנט עולה אף יותר. על סמך עדויות מהחודשים האחרונים, הקמפיין הרוסי במדינה הזו כלל שימוש במערך של חשבונות פייסבוק, אתרים, בלוגים וכתבות בעיתונות המודפסת, שגם במקרה הזה, פריגוזין עמד בראשו. הרשת המתואמת הזו מזכירה מאוד את הרשתות שפעלו בארה”ב במהלך בחירות 2016. עמודי הפייסבוק הפיצו, בו זמנית, תכנים שפורסמו באתרי חדשות שקשורים למקורות רוסיים.

בד בבד, הרוסים לא הסתפקו בכך ונעזרו גם במומחים מקומיים. על פי דיווחים שהופצו במדינה האפריקנית, עיתונאים מקומיים מרוויחים שכר מכתיבת והפצת דיווחים פרו-רוסיים, או אנטי-צרפתיים. הרפובליקה הייתה בעבר קולוניה צרפתית ובין רוסיה לצרפת מתקיים מאבק על השפעה פוליטית בה. אחד התחקירים סביב התופעה הראה, למשל, שעל כל פעולה כזו, עיתונאים יכולים לקבל 34 וחצי דולר (אם כי יש כאלו שמדווחים על סכומים נמוכים יותר). דרך אחרת להרוויח כסף מפייק ניוז היא ניהול “אתרי חדשות” ועמודי פייסבוק המפרסמים תכנים מתאימים לאזרחי המדינה המתגוררים ברפובליקה ומחוצה לה.

כל האמצעים הללו התגייסו להפיץ סיפורים שייצגו נרטיבים פרו-רוסיים ואנטי-צרפתיים. הנרטיבים כללו, למשל, סיפורים על צרפת המתכננת לבצע רצח עם ברפובליקה ותעמוד מאחורי פיגועי טרור בה. בנובמבר 2018 ובינואר 2019, כוח האו”ם לשמירת השלום שהוצב במדינה, ה-MINUSCA, נאלץ להכחיש דיווחים לפיהם האו”ם זומם לפגוע ברפובליקה בעזרת מימון קבוצות חמושות, או באמצעות אי מניעה של מעשי אלימות במדינה. בהודעה הרשמית שלו, הכוח ציין שהשמועות הללו הופצו ברשתות החברתיות ובעיתונות המודפסת גם יחד.

סיפור נוסף הופץ במדינה לאחר טבח שהתרחש באלינדאו (alindao) שבדרום המדינה, בו נהרגו 60 בני אדם. פוסט שהתפרסם בפייסבוק לאחר הטבח טען שמאחוריו עמדו שכירי חרב צרפתיים והוא זכה לכמעט 650 שיתופים ברשת. המטרה של הקמפיין הזה הייתה, ככל הנראה, להתמודד עם טענות שהופצו במדינה לגבי מעורבות על אלימות מצד כוחות רוסיים.