ידה בכל

ברקזיט, משאל עם ובחירות: 3 מזימות רוסיות

ההשפעה הרוסית על הכרעות דמוקרטיות לא מתחילה באוקראינה ונגמרת בארה"ב. אופיר בראל על שלוש מערכות בחירות מלאות בפייק ניוז רוסי שלא הכרתם

לוחמים אוקראיניים לאומניים (צילום מסך)

דצמבר 7, 2018 09:45

בשנים האחרונות, התקשורת העולמית סיקרה בהרחבה כיצד גורמים רוסיים (גופי תקשורת רשמיים וטרולים פרטיים) השתמשו בכמות עצומה של פייק ניוז כדי להשפיע על תוצאותיהן של מערכות הבחירות החשובות בעולם; הברקזיט, הבחירות לנשיאות ארצות הברית, הבחירות לנשיאות צרפת ועוד, ועוד. במקביל לאותן מערכות בחירות, שריכזו את מרבית תשומת הלב, התקיימו מערכות בחירות ומשאלי עם במדינות קטנות יותר. האירועים הפוליטיים בהן אמנם זכו לפחות תשומת לב תקשורתית, אך גם שם הממשל הרוסי גילה עניין רב מדי. מבין כלל מערכות הבחירות, הנה שלוש דוגמאות מעניינות במיוחד:

סקוטלנד, 2014
בספטמבר 2014, הלכו תושבי סקוטלנד לקלפיות כדי להכריע בשאלה האם חבל הארץ הצפוני צריך להתנתק מהממלכה המאוחדת ולהפוך למדינה עצמאית, ולגורמים רוסיים מסוימים היה חשוב שהעם הסקוטי ייצא לעצמאות. סוכנות הידיעות RIA Novosti, שהואשמה בהפצת פייק ניוז בבחירות בארה”ב, פרסמה בחצי השנה שקדמה למשאל לא פחות מ-210 כתבות שעסקו בו. מרבית הכתבות הללו ביססו את הטענה בעד עצמאות באמצעות טיעונים מפוקפקים.

בסופו של דבר, 55% מהמצביעים החליטו להמשיך ולהיות חלק מהממלכה המאוחדת. התוצאות הללו, מסתבר, עיצבנו לא מעט טרולים רוסיים. במקום לקבל את ההכרעה הדמוקרטית, הטרולים סיפקו הסבר מקורי משלהם לתוצאות המשאל. לפי אותם טרולים, המשאל נערך בצורה לא תקינה והיו בתוצאות מספר הונאות. כך, למעשה, תוצאות המשאל הן לא חוקיות וישנו צורך לבצע משאל עם חוזר.

הבחירה בטיעון ההונאה היא לא מקרית. חצי שנה לפני המשאל הסקוטי, נערך משאל עם בחצי האי קרים שבאוקראינה לגבי סיפוחו לרוסיה. הקהילה הבינלאומית לא קיבלה את תוצאות המשאל, שבו 96% מתושבי חצי האי (שנכבש חודש לפני כן על ידי הצבא הרוסי) הצביעו בעד הצטרפות לרוסיה.

על פי בן נימו, חוקר אמריקאי שמתמקד בעולם הדיסאינפורמציה ברשת, ההתנהגות של טרולים רבים שהפיצו את טענת ההונאה הסקוטית, זהה מאוד בדפוסיה להתנהגותם של הטרולים הרוסיים מ”הסוכנות לחקר האינטרנט” מסנט פטרסבורג, שהפיצו פייק ניוז בבחירות לנשיאות ארה”ב ב-2016.

בדיעבד, הפעילות של הטרולים הרוסיים בסקוטלנד הייתה “חזרה גנרלית” להטרלה גדולה עוד יותר, שנערכה סביב משאל העם הבריטי להתנתקות מהאיחוד האירופי, בשנת 2016.

מפגינים בסקוטלנד (Ian, flickr)

הולנד, 2016
באפריל 2016, נערך בהולנד משאל עם, שעסק בשאלה האם לחתום על הסכם לשיתוף פעולה עם אוקראינה במסגרת האיחוד האירופי. מי שיזם את המשאל היה ארגון אזרחי קטן בשם “מועצת האזרחים של האיחוד האירופי”, שלמרות שמו, דווקא מתנגד לעצם קיומו של האיחוד האירופי. מאחר שהארגון גייס מספיק חתימות לקיום המשאל, הממשלה ההולנדית הייתה מחויבת, על פי החוק, לקיימו.

במשאל הזה, שלא כמו במערכות בחירות אחרות בעולם, הממשל הרוסי לא היה מעורב באופן ישיר בהפצת מסרים אנטי-אירופיים. במקום זאת, ארגונים בתוך הולנד שהתנגדו להסכם, התבססו על מסרים פרו-רוסיים כדי לקדם את המסרים שלהם. למשל: “אוקראינה היא מדינה פשיסטית”. אבל כדאי לציין שתי דרכים מוזרות במיוחד בהן השתמשו מתנגדי ההסכם לקידום האג’נדה שלהם:

בינואר 2016, הועלה ליוטיוב סרטון, שהראה כיצד קבוצת לוחמים אוקראיניים לאומניים פונה לאזרחי הולנד ומאיימת – “אם ההסכם עם אוקראינה לא יאושר, נבצע אצלכם פיגועי טרור”. לקינוח, הלוחמים שרפו את הדגל ההולנדי. הסרטון הזה הוכח בהמשך כמזויף.

במהלך אותו משאל עם, חברה מסחרית בשם Rasputin B.V ביקשה לקדם את התנגדותה להסכם בדרך יצירתית במיוחד – היא השקיעה 47 אלף יורו כדי להדפיס את הטיעונים שלה נגד ההסכם על… נייר טואלט. בין הטיעונים שהודפסו נטען שאוקראינה עומדת מאחורי הפלת המטוס המלזי ביולי 2014 ושהיא מוקד לסחר בנשים ובאיברים. הצעד הזה עורר כל כך הרבה מחאה, עד שממשלת אוקראינה שקלה לתבוע את ממשלת הולנד על הפרסום הזה.

בסופו של דבר, רוב אזרחי הולנד (61%) הצביעו נגד ההסכם.

בולגריה, 2016
באותו החודש בו התקיימו הבחירות לנשיאות ארה”ב, נערכו בחירות לנשיאות גם במדינה שלחופי הים השחור. בדיוק כמו אחותה הגדולה מאמריקה, גם מערכת הבחירות הבולגרית לוותה במאמץ רוסי להשפיע על השיח הפוליטי במדינה, ועל תוצאות הבחירות. במהלך חודשי הבחירות, נכתב והופץ מסמך סודי, שהסביר כיצד אפשר להשפיע על דעת הקהל הבולגרית לטובת המועמדים הפרו-רוסיים (כמו רומן ראדב, שנבחר בסופו של דבר) באמצעות פייק ניוז. הדרך הרצויה, על פי המסמך, הייתה לשתול סיפורים פרו-רוסיים באמצעי תקשורת שוליים, שמאוחר יותר יתפרסמו גם באמצעי התקשורת הגדולים יותר.

מי שעמד מאחורי המסמך הוא לאוניד רשטניקוב, סוכן מודיעין רוסי לשעבר שעומד היום בראש המוסד הרוסי ללימודים אסטרטגיים (מוסד שנחשב מקורב לקרמלין). הבחירות בבולגריה לא היו היחידות בהן נראו טביעות האצבעות של הסוכן החשאי לשעבר. באפריל 2017 נחשף, שהמוסד הנ”ל גיבש תכנית להשפיע על הבחירות האמריקאיות ב-2016.

בהתאם למדיניות של המסמך הסודי, התפרסמו במהלך חודשי הבחירות עוד ועוד סיפורים שקידמו מסרים אנטי-מערביים ופרו-רוסיים. לעתים, בשפה בוטה מדי (למשל, “מוות לאיחוד האירופי” או “נאט”ו הוא גידול”). מספר הסיפורים שפורסמו בכל יום זינק פי שמונה בחודשי הבחירות, מ-50 בחודשי הקיץ ל-400 בשבועיים שלפני הבחירות, בסיומן ניצח ראדב.

רומן ראדב (flickr)