בלקן ביט בוקס

הפייק ניוז הרוסי במדינות הבלקן

הבלקן נחשב לאחד האזורים היפים בעולם, אבל זה לא מה שמושך את רוסיה אליו, אלא הרצון למנוע ממדינות האזור להצטרף לנאט"ו. אופיר בראל מסביר

אזור הבלקן (Pat, flickr)

ינואר 20, 2019 01:00

השנים האחרונות סיפקו לנו שלל עדויות לפעילות רוסית להפצת פייק ניוז ברחבי העולם – ממרתף העינויים הסודי של הילרי קלינטון, דרך מקרה ליסה פ’ בגרמניה ועד לנטיותיו המיניות של עמנואל מקרון, אנחנו לומדים כיצד הממשל הרוסי משתמש ברשתות החברתיות על מנת לעצב מהלכים פוליטיים הרי-גורל ברחבי העולם. אחת הזירות בהן נרשמת פעילות רוסית אינטנסיבית היא אזור הבלקן. דווקא בזירה שתשומת הלב העולמית כלפיה היא נמוכה יחסית, אפשר למצוא עדויות מרתקות על מאמצי הדיסאינפורמציה המתמשכים של הממשל הרוסי.

הבסיס האסטרטגי לפעילות הרוסית דווקא באזור הזה, הוא רצונה של רוסיה למנוע ממדינות האזור להצטרף לברית נאט”ו, שנתפסת כסכנה עבור הממשל היושב בקרמלין. באמצעות רתימת אמצעי התקשורת המקומיים, כמו גם הצטרפות לקבוצות פרו-רוסיות מקומיות ושימוש בסוכני ריגול רוסיים, הממשל משתמש בטכניקות שכבר מוכרות מחלקים אחרים של הגלובוס, כדי לערער את היציבות המקומית ולחזק את האחיזה הרוסית באזור. שלוש המדינות המתוארות כאן הן דוגמאות לפעילות רוסית שנמשכת על פני שנים ארוכות.

סרביה
ביום שישי האחרון התפרסם מחקר בסרביה, שמצא שבמהלך שנת 2018, שלושת העיתונים הגדולים במדינה פרסמו יותר מ-700 סיפורים שקריים, או כאלו שלא אומתו. הממוצע – שני פייק ניוזים ליום. חלק גדול מהסיפורים הללו קשור לרוסיה, ובאופן ספציפי יותר, הם נועדו ליצור תדמית חיובית לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בקרב הקהל הסרבי. דוגמה לסיפור פרו רוסי מזויף מגיעה מיוני 2018: באותו החודש, אחד העיתונים הגדולים במדינה פרסם ציטוט מדו”ח סודי של ה-CIA. בדו”ח נכתב, כביכול, ש”פוטין יגן על קוסובו כאילו היא הייתה חלק מרוסיה” ושהוא לא ייתן לסרביה להיות מושפלת בזירה הבינלאומית. שגרירות ארצות הברית בבלגרד הכחישה, כמובן, שדו”ח כזה בכלל התפרסם.

הניסיון לבנות תדמית חיובית לפוטין לא מתבסס רק על סיפורים שקריים מהסוג הזה, אלא גם על נוכחות מוגברת של נשיא רוסיה באמצעי התקשורת. במהלך 2018, פוטין הופיע על שערי העיתונים הגדולים לא פחות מ-60 פעם, שני במספר ההופעות רק לנשיא סרביה עצמו.

מונטנגרו
סרביה, כמובן, לא לבד. גם במונטנגרו נרשמה נוכחות אינטנסיבית של דיסאינפורמציה רוסית במהלך השנים האחרונות. בשנת 2015 החליטה ממשלת מונטנגרו להצטרף לברית נאט”ו. ההחלטה הזו הניעה את הממשל הרוסי לפעול ביתר תקיפות כדי לסכל את המהלך.

שיאה של פעילות זו נרשמה ב-2016. באותה שנה, התקיימו הבחירות לפרלמנט המקומי. במהלך אותן בחירות, ראש הממשלה לשעבר הצהיר שהבחירות הללו הן הזדמנות עבור מונטנגרו לבחור בין שלום ושגשוג (באמצעות חיזוק הקשרים עם המערב) לבין המשך היותה של המדינה “קולוניה רוסית”. הממשל הרוסי, כמובן, מאוד לא אהב את הדברים הללו ובמהלך הבחירות דאג להפיץ חדשות כוזבות בעד מועמד האופוזיציה הפרו-רוסי. גם הודעות על אי סדרים היו חלק מהמסרים שהממשל בקרמלין טרח להפיץ במדינה הבלקנית. בסופו של דבר, המועמד הפרו-מערבי ניצח במדינה בהפרש זעום.

מקדוניה
הפעילות הרוסית במקדוניה היא אחד הסיפורים המעניינים ביותר בכל הנוגע להפצת פייק ניוז רוסי. ביחס למדינות אחרות, הממשל הרוסי פועל במדינה במשך פרק זמן ממושך מאוד. על פי מסמכים סודיים שהודלפו לתקשורת לפני כשנה וחצי, כבר משנת 2008, מרגלים רוסיים מפיצים במקדוניה סיפורים שקריים, שנועדו ליצור סכסוכים בתוך המדינה. בדו”חות צוין למשל, שסוכנים רוסיים הציעו לכלי תקשורת במדינה תשלום כספי תמורת פרסום דיסאינפורמציה פרו-רוסית.


מסמך המודיעין המקדוני שמאשים את רוסיה בהפצת פייק ניוז

במהלך 2018, נחתם היסטורי בין יוון למקדוניה. על פי ההסכם, מקדוניה תשנה את שמה ל”רפובליקה של צפון מקדוניה” (שמה של מקדוניה היה מוקד לסכסוך רב שנים בין יוון למקדוניה, מפני ש-יוון ראתה בשם “מקדוניה” כזה שעלול לגרום לה לתבוע שטחים מיוון). מעבר למשמעות ההיסטורית, להסכם יש משמעות אסטרטגית עבור מקדוניה. בזכות ההסכם, מקדוניה תוכל להצטרף לברית נאט”ו, דבר שלא התאפשר עד עתה בעקבות וטו שהטילה יוון בתוך הארגון. במקביל לפרסום ההסכם, ממשלת יוון הודיעה על גירושם של שני דיפלומטים רוסיים מהמדינה. הסיבה, לפי הרשויות ביוון, היא שרוסיה ניסתה להתערב בפוליטיקה של יוון ומקדוניה, על מנת לסכל את ההסכם, באמצעות ארגון הפגנות נגד ההסכם בשתי המדינות. הצעד הזה נחשב לחריג במיוחד, שכן בין רוסיה ליוון שוררים, מאז ומתמיד, יחסים קרובים, בין השאר, על רקע דתי (שתי המדינות משתייכות לזרם הכנסייה האורתודוקסית).