אנחנו במסך עשן

המיסוך הרוסי: האסטרטגיה מאחורי הפייק

מה הקשר בין כיבוש האי קרים לדיסאינפורמציה, או בין טנקים מתנפחים לחדשות כזב? אופיר בראל עונה על השאלות במאמר על האבולוציה של הפייק הרוסי

טנק רוסי (Barry James Wilson, flickr)

פברואר 26, 2019 04:28

הממשל הרוסי משקיע בשנים האחרונות לא מעט משאבים, אמצעים טכנולוגיים, כסף ויצירתיות פורצת גבולות, בהפצת פייק ניוז, זאת בניסיון לערער את היציבות הפוליטית והחברתית במגוון מדינות מרחבי העולם. במרכז המטרה, משטרים דמוקרטיים שונים, בראשם ארצות הברית, מה שמעניק לתופעה מעטפת המזכירה את ימי המלחמה הקרה. והדמיון? הוא לא מקרי בכלל. כפי שפרסמנו בעבר, טקטיקות פייק ניוז שהממשל הרוסי משתמש בהן היום, פותחו ונוסו כבר באמצע המאה שעברה. אולם, ככל שחופרים עוד ועוד בהיסטוריה, מגלים שאמנות ההונאה ובלבול היריב הפכו לחלק בלתי נפרד ומהותי מהמדיניות הרוסית, הרבה לפני המלחמה הקרה.

פרופסור ג’וליאן לינדי פרנץ’, ממכון המחקר הבריטי chatam house, מסביר ל-globalnews שכבר לפני 600 שנה הצבא הרוסי פיתח ויישם אסטרטגיה צבאית בשם מקירובקה (makirovka). משמעותה: מיסוך. האסטרטגיה נועדה להשאיר את האויב במצב של אי וודאות ולמעשה להוציא אותו מאיזון. דוגמאות ליישומה של אסטרטגיית המיסוך ניתן למצוא במלחמת העולם השנייה, אז השתמש הצבא האדום בטנקים מתנפחים כדי ליצור מתקפות דמה מול האויב הנאצי ובכך הצליח לבלבל אותו בנוגע לתנועת הכוחות. לדבריו של לינדי פרנץ’, במהלך ההיסטוריה, אמנות ההטעיה הרוסית עברה משדה הקרב הצבאי לשדה הקרב המדיני והיא זו שהולידה את השימוש בהפצת פייק ניוז ודיסאינפורמציה על מנת לקדם אינטרסים בינלאומיים של הממשל הרוסי.

רסמוס נילסן, מומחה לענייני רוסיה מהקולג’ האוניברסיטאי של לונדון, טוען שכיבוש האי קרים על ידי רוסיה לפני חמש שנים הוא דוגמה מושלמת לתופעת המיסוך הרוסית. הכיבוש התבצע בעזרת חיילים רוסיים, שכאילו הגיעו למרחב משום מקום, התחזו לאוקראינים בדלנים ותוך זמן קצר, הצליחו לכבוש את חצי האי. במשך זמן רב, הכחישו פוטין ואנשיו את עניין הנוכחות של החיילים הרוסים ואת מעורבותם באירועי חצי האי, ואמצעי התקשורת מקפידים עד היום הזה ממש, להפיץ סיפורים שמספקים הסברים אלטרנטיביים לשאלה למה יש מלחמה באוקראינה, כמו למשל, שמדובר בכלל במלחמת אזרחים. נילסן עוד טוען, שהעובדה שהעולם נמצא במצב של חוסר ודאות בנוגע לנעשה בחצי האי קרים במשך זמן, אפשרה לצבא הרוסי להשלים את משימתו בקרים.

ובכן, מכך ניתן להסיק שבכל פעם שרוסיה ניצבת בפני אירוע שעלול להביך אותה, לדוגמה הפלת המטוס המלזי באוקראינה ב-2014, הממשל הרוסי, באמצעות אמצעי התקשורת הנתונים למרותו, מקפיד להפיץ דיווחים רבים המעניקים לקהל שלו הסבר אלטרנטיבי לאירוע. לכל אותם דיווחים אלטרנטיביים יש מכנה משותף מאוד חד וברור – רוסיה לא אשמה. לדברי אדוארד לוקאס, מומחה לענייני רוסיה במרכז למדיניות אירופאית, ככל שמופצות יותר ויותר תיאוריות קונספירציה בנוגע לאירוע, כך הציבור פחות מסוגל להבין מהי האמת. אמצעי תקשורת הפועלים כך, מודעים לעובדה שהמסרים אותם הם מפיצים יכולים לבלבל מאוד את הקהל המערבי. אנה לבקינה, מתחנת הטלוויזיה הרוסית RT, סיכמה את התורה כולה במשפט: “אנחנו מראים תמונת מצב אחרת על העולם לעולם. לפעמים היא מאוד מנוגדת למה שאנשים רגילים לראות”.