ק.ג.ב, מרגלים וקוקאין

פעם ידעו לעשות פייק ניוז בעולם הזה

עוד מימי המלחמה הקרה ולפני המצאת האינטרנט, הרוסים נלחמים בעיקר על התודעה. אופיר בראל עם כתבה מרתקת נוספת בסדרת המאמרים שלו על התופעה

האמריקאים (פייסבוק)

נובמבר 30, 2018 09:00

בבחירות 2016, התפרסמו דיווחים רבים, לפיהם הממשל הרוסי השתמש ברשתות החברתיות כדי להפיץ מידע כוזב שישפיע על האמריקאים להצביע לטובת דונלד טראמפ. הדיווחים הללו אמנם המציאו מונח חדש – “פייק ניוז”, אך התופעה עצמה ממש לא חדשה. למעשה, כבר בשנות המלחמה הקרה, טרם המצאת האינטרנט והרשתות החברתיות, הפצת פייק ניוז ברחבי העולם הייתה הלחם והחמאה של עבודת הק.ג.ב. על החשיבות הגדולה של המלאכה הזו עבור שירות הביון הרוסי אפשר ללמוד מדבריו של אולג קלוגין, ששימש כגנרל בק.ג.ב וכראש המודיעין הזר בארגון. לדבריו, מבצעים מהסוג הזה היו “הלב והנשמה של הארגון. לא איסוף מודיעין, אלא חתירה להחלשת המערב, במטרה לתקוע בו טריזים על ידי יצירת סכסוכים, זאת כדי להחליש את ארה”ב בעיני מדינות אחרות בעולם”.

בשנים ההן, התהליך של הפצת מידע כוזב לצרכיי השפעה כונה בשמות שונים, כמו “דיסאינפורמציה” ו”פרופגנדה”, כשהממשל הסובייטי השתמש במונח משלו – “שליטה תגובתית” (“reflexive control”). המונח פותח על ידי ולדימיר לפבר, מומחה בתחום הפסיכולוגיה של המתמטיקה במהלך שנות ה-60. המונח הזה כולל צעדים שנועדו לעצב את התפיסה של היריב ובכך בעצם לגרום לו לעשות צעדים שהם לטובת היוזם. כדי להשתמש בשליטה התגובתית באופן מוצלח, צריך להכיר היטב את טבע האויב, תפיסת העולם ודרכי החשיבה שלו, כדי ליצור עבורו מסרים שמעצימים את הפחדים הכי גדולים שלו ובכך לשלוט בצורה טובה יותר במהלכיו.

המחלקה שהייתה אחראית על פיתוח ויישום השליטה התגובתית נקראה “מחלקה A”. המחלקה הזו נוסדה כבר בשנות החמישים בתוך הק.ג.ב. בשיאה, היא העסיקה 120 עובדים, שמטרתם הייתה להשיג או לייצר מידע שיכול להביך את ארה”ב ובעלות בריתה. העבודה הזו נעשתה באמצעות מנגנון מיוחד, שנחשף במהלך השנים על ידי עדויות של אנשי ק.ג.ב לשעבר. על פי עדויותיהם, העבודה של הפצת פייק ניוז בימים ההם התבצעה בשלושה שלבים:

השלב המקדים

  • המטה הראשי של הק.ג.ב היה נותן הנחיה כללית להכנת קמפיינים להשפעה פוליטית, בהתאם לצרכים שהוגדרו מעת לעת (למשל, מערכת בחירות במדינה מערבית חשובה).
  • הקצינים היו מעמיקים באמצעי התקשורת כדי למצוא רעיונות לסיפורים חדשים. הם היו שולחים את הרעיונות למטה הראשי בק.ג.ב.
  • המרכז היה מעריך את מידת ההצלחה של הרעיונות הללו. מרבית הרעיונות היו נדחים על הסף ונשארו אלו שהתאימו לאסטרטגיה ארוכת הטווח של הממשל, שנראו כבעלי סיכויי הצלחה גבוהים.

שלב ההכנה

  • מי שהציע רעיון שעלה לשלב הבא, היה ניצב בפני ועדה, שחקרה אותו על הרעיון כדי לגלות אם ישנן חולשות מובנות בו. הרכב הוועדה השתנה מעת לעת, אך היו בו בעיקר חברי מחלקה A.
  • לאחר מכן, ההצעה הייתה נשלחת לקצין מודיעין לאישור.
  • אחרי שההצעה עברה את כל האישורים, המרכז היה כותב את החומרים בשפה הנדרשת.

שלב הפרסום

  • בשלב מציאת קהלי היעד, המרכז העדיף לפנות לקהלים שמחוץ לגוש הסובייטי על מנת להסוות את מעורבותה של ברה”מ בעניין. שלב הביצוע נעשה בד”כ על ידי פרסום מכתבים אנונימיים בעיתונים שונים ברחבי העולם השלישי.
  • לאחר שהפרסום פורסם במקור הזר, אמצעי התקשורת הסובייטים היו מפרסמים בעצמם את הסיפור כדי להעניק לו אמינות ולהגדיל את השפעתו.

הצלחתו של המנגנון הזה הייתה חלקית. הקמפיינים הסובייטים היו יעילים יותר במדינות אפריקה ואמריקה הלטינית, מפני ששם הסטנדרטים העיתונאיים היו נמוכים יותר. בקרב מדינות המערב לעומת זאת, ההצלחה הייתה חמקמקה יותר. לעיתונאים במדינות המערב היו סטנדרטים עיתונאיים ברמה גבוהה יותר והם נטו שלא לפרסם סיפורים שיש להם רק מקור אחד.

מטה הק.ג.ב (ויקיפדיה)

המנגנון המסועף, שפעל במשך קרוב לארבעים שנה, מעיד על החשיבות הגדולה של הפייק ניוז כאמצעי פוליטי עבור הממשל הרוסי. יורי אנדרופוב, ששימש בעבר כראש הק.ג.ב והתמנה לימים למנהגי ברית המועצות, הגדיר את ההשפעה של פייק ניוז במילים האלו: “דיסאינפורמציה היא כמו קוקאין. תסניף אותה פעם אחת, היא לא תשפיע עליך, אבל אם תשתמש בה בכל יום, היא תהפוך אותך לאדם אחר”.

בנוסף לייצור עצמי של פייק ניוז, הק.ג.ב תמך גם בהפצת פייק ניוז אנטי-מערבי שפורסם במקומות שונים בחו”ל. כך, למשל, המחלקה סייעה במימון ספרים שנכתבו על ידי סופרים מערביים, בהם נכתב שההתנקשות בנשיא קנדי הייתה למעשה מזימה של ה-CIA וה-FBI.

באמצעות המנגנון הזה, פורסמו במהלך השנים מספר סיפורים הזויים, לעתים אף מטורפים, שנועדו לפגוע במערב בכלל ובארצות הברית בפרט:

  • במהלך המאה ה-20, אפליית האזרחים השחורים בארה”ב הייתה עקב אכילס של הדמוקרטיה הגדולה והחשובה בעולם. הרוסים, שהיו מודעים לכך היטב, ניסו להבליט את הנושא בתקשורת על מנת להדגיש את הצביעות של הממשל האמריקאי. בהתאם לכך, לרוסים היה אינטרס ברור לחבל במאבק שהוביל מרטין לות’ר קינג בשנות השישים להפסקת האפליה. אחת הטקטיקות בהן בחרו הרוסים לשם כך הייתה פגיעה תדמיתית בלות’ר קינג עצמו. הרוסים פברקו ופרסמו “מסמכים סודיים”, מהם עלה כי לות’ר קינג הוא למעשה משתף פעולה של הממשל, שעשה איתם יד אחת נגד אפליית האזרחים השחורים באמריקה.
  • בבחירות 1976, המועמד הנרי ג’קסון נראה כבעל סיכויים טובים לזכות במועמדות המפלגה הדמוקרטית במערכת הבחירות (בסופו של דבר זכה בה ג’ימי קרטר). הרוסים, שהכירו את עמדתו האנטי-קומוניסטית, חששו שהוא אכן ייבחר. לשם כך, מחלקה A הכינה לפרסום דיווחים שונים, שניסו לתאר את ג’קסון באופן מביך, בייחוד על ידי תיאורו כהומוסקסואל. המחלקה זייפה מסמכי FBI לעיתונאים שונים ברחבי ארה”ב, בהם למעשה נטען שג’קסון הוא הומו בארון. גם לאחר שג’קסון לא זכה במועמדות הדמוקרטית באותן הבחירות, מחלקה A המשיכה לתאר אותו כהומו בארון שנים ארוכות, מתוך כוונה למנוע ממנו אפשרות להתמודד בעתיד על הנשיאות.

קוקאין. ממכר כמעט כמו פייק ניוז (אילוסטרציה)

  • ביולי 1983, פורסם בעיתון הודי מכתב שנכתב, כביכול, על ידי “מדען אמריקאי”. המכתב נשא את הכותרת הבומבסטית “ייתכן שהאיידס פלש להודו. מחלה מסתורית נגרמת על ידי ניסויים של ארצות הברית”. המכתב הזה היה יריית הפתיחה לאחד ממבצעי הפצת הפייק ניוז הגדולים של המאה ה-20: “operation infektion”. מטרתו של המבצע הייתה פשוטה ומטורפת כאחד; להפיץ את הטענה לפיה מחלת האיידס (שהתגלתה לראשונה באותן השנים) היא למעשה תוצאה של ניסויים ביולוגיים של צבא ארה”ב. הטענה הזו נתמכה בהמשך על ידי דו”ח מדעי מפוברק שנכתב על ידי מדען מזרח גרמני, ש”הוכיח” את אמיתות הטענה. בסך הכל, במהלך שנות ה-80, הטענה הזו הופצה ב-30 שפות בכ-80 מדינות ברחבי העולם.

התמוטטת ברית המועצות בסוף שנות השמונים אמנם סיימה את המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות, אך לא הפסיקה לחלוטין את מאמצי הפייק ניוז הרוסיים, שנמשכו בשנות התשעים בהיקף מצומצם יותר. עלייתו של ולדימיר פוטין לשלטון בסוף העשור בישרה על עידן חדש בפייק ניוז הרוסי, שאת השלכותיו אנחנו חווים היום.