רוסיה מציגה:

השילוש הקדוש של פייק ניוז

רוסיה היא מעצמה בכל קנה מידה. כן, גם בייצור והפצה של חדשות כזב. אופיר בראל על השיטות באמצעותן משפיע הנשיא פוטין על דעת הקהל העולמית

הבית בסנט פטרסבורג (ויקיפדיה)

נובמבר 12, 2018 08:00

מערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית, שהסתיימה החודש לפני שנתיים, סיפקה הפתעה גדולה, כשכנגד כל הסיכויים, דונלד טראמפ נבחר לנשיאות. הבחירות הללו גם הולידו לעולם מושג פוליטי-תקשורתי חדש: “פייק ניוז”. מדובר באותם פרסומים מזויפים, שהופצו ברשתות החברתיות (בעיקר מצד גורמים רוסיים), על מנת להשפיע על דעתו של קהל הבוחרים האמריקאי. למעשה, הפייק ניוז הרוסי שגשג עוד לפני הבחירות ההן והתעצם בבחירות שלאחריהן: סקוטלנד, הולנד, צרפת, גרמניה, מקדוניה ובריטניה. זוהי רשימה חלקית של מדינות שאזרחיהן פגשו פייק ניוז רוסי ברשתות החברתיות.

מאחורי פעילות כה מקיפה ברחבי העולם, חייבת להימצא מערכת תקשורתית-ניהולית רחבה, מתוחכמת ויעילה, שיודעת לייצר את הפרסומים הכי רלוונטיים ולהפיץ אותם במספרים גדולים בכל מקום. כאשר מדברים על פייק ניוז רוסי, מדברים על מערך שבנוי משלושה מעגלים שונים, כשכל אחד מהם תורם להפצת הפייק ניוז הרוסי בדרכו שלו:

המעגל הראשון – הטרולים: הבית ברחוב Savushkina 55 שבסנט פטרסבורג הוא בניין משרדים אפרורי, בן שלוש קומות. גם שמו של המקום- “המרכז לחקר האינטרנט” לא מעורר יותר מדי עניין. בפועל, חזותו ושמו של המקום מסתירים סיפור מעניין במיוחד. ה”מרכז לחקר האינטרנט” הוא, למעשה, מפעל לייצור פייק ניוז. החל מפתיחתו בשנת 2013, המרכז לייצור פייק ניוז מגייס אליו אזרחים ואזרחיות מן השורה, שתמורת תשלום נאה (במיוחד) מפיצים מסרים מזויפים ברשתות החברתיות, בחסות ובהכוונה של ממשלת רוסיה.

עדויות שונות של “חוקרי אינטרנט” לשעבר שעבדו במקום, חושפים טפח מאופי העבודה ומהתנאים הנלווים אליה – עובדי המקום התחלקו למחלקות שונות, כשכל מחלקה הפיצה תכנים מזויפים מסוג אחר; פוסטים ברשתות החברתיות, קטעי וידאו שהוצאו מהקשרם, תמונות שעברו עריכה והשתתפות בדיונים בפורומים. במסגרת העבודה, שנעשתה במשמרות של 12 שעות, העובדים נדרשו להפיץ כמות מוגדרת של מסרים פרו-רוסיים, שכללו מילות מפתח חשובות ובהיקף מילים מסוים. בשיא הפעילות במקום, בשנת 2015, עבדו בו למעלה מ-1,000 עובדים, שהשתכרו בין 700 ל-1,400 דולר בחודש (משכורות עתק במונחים רוסיים).

באוקטובר 2016, התרחש אירוע לא צפוי – המרכז נאלץ לעבור לבניין חדש, לאחר שהושלך עליו בקבוק תבערה. בסוף אותה שנה, המרכז שינה את אופי הפעילות שלו, הוא החל להציג את עצמו כסוכנות ידיעות לגיטימית. בפועל, הסוכנות הזו מפעילה 16 אתרי חדשות, שמפיצים באופן קבוע מסרים שמהללים את פוטין ושמגנים את אוקראינה, המערב וארצות הברית.

המעגל השני – הבוטים: בשנים האחרונות, חלק גדול מהמסרים המזויפים שהופצו בפייסבוק, בטוויטר ובפלטפורמות נוספות הופצו למעשה באמצעות חשבונות שהם בוטים. מדובר בחשבונות שעל פניו נראים כשייכים לבני אדם, אך למעשה מדובר בחשבונות שפועלים באופן אוטומטי לחלוטין, ללא מגע יד אדם. היתרון המרכזי של הבוטים הוא בכמות המסרים שהם יכולים להפיץ, בהשוואה לחשבונות אנושיים, היא הרבה יותר גדולה. כמה גדולה? מחקר של נאט”ו שנערך בשנת 2017 מצא שטרולים ממוחשבים הפיצו פי שלושה עד פי שמונה יותר פייק ניוז מחשבונות אנושיים. האפקט הזה מתעצם כאשר הוא מגובה ברשת של חשבונות בוטים (בוטנט) שמגיבים אחד לשני ומפיצים אחד את תכניו של השני. עדות ליעילות הגדולה של הבוטים בהפצת המסרים היא העובדה, שהן הילרי קלינטון והן דונלד טראמפ צייצו מחדש ציוצים שפורסמו על ידי בוטים רוסיים במהלך בחירות 2016.

המעגל השלישי – אמצעי תקשורת בחסות המדינה: עם כל הכבוד לפעילות ברשתות החברתיות, חלק גדול מהאוכלוסייה (בעיקר המבוגרת) צורך את התקשורת שלו באמצעים מסורתיים יותר- טלוויזיה, רדיו ועיתונות. לכן, הממשל הרוסי עושה שימוש בערוצי תקשורת שבבעלותו, על מנת להפיץ פייק ניוז. מבין שלל הערוצים הללו, כדאי לציין במיוחד שניים- “RT” ו”ספוטניק”. RT הוא ערוץ טלוויזיה רוסי שהוקם בשנת 2005, שמשדר בכמאה מדינות ברחבי העולם לעשרות מיליוני צופים בכל שבוע. “ספוטניק” היא רשת של שידורי רדיו, שפועלת ב-34 שפות ב-30 מדינות ברחבי העולם, מאז שנת 2014.

בין אמצעי התקשורת המסורתיים לחשבונות ברשתות החברתיות קיים שיתוף פעולה הדוק, שמתבטא בקידום הדדי של ידיעות מזויפות. באוגוסט 2016, לדוגמה, RT וספוטניק שידרו ידיעות על ניסיון הפיכה בטורקיה. דקות לאחר שידור הידיעה לראשונה, אלפי משתמשי טוויטר רוסיים החלו להפיץ ברשתות החברתיות את השמועה על הפיכה שלטונית מתקרבת בטורקיה וחלקם אף רמזו למעורבות של ארצות הברית בניסיון ההפיכה.

המערך המשולש הזה פועל בשירות ממשלת רוסיה כבר מספר שנים והגיע להישגים לא מבוטלים מבחינת הנראות התקשורתית שלו. כך, למשל, במהלך מערכת הבחירות לנשיאות צרפת, ממשלת צרפת סגרה 30 אלף חשבונות פייסבוק פיקטיביים, שהפיצו, בין היתר, מסרים פרו-רוסיים ואנטי-מקרון. למעשה, הפייק ניוז בבחירות בצרפת היו משמעותיים, עד שמעריכים כי אחד מכל ארבעה קישורים חדשותיים ששותפו ברשתות החברתיות במערכת הבחירות, היה פייק ניוז (ממקור רוסי או אחר).

גם סביב ניסיון הרעלת המרגל הרוסי בבריטניה באמצע השנה, נרשמה נוכחות מרשימה של טרולים רוסיים ברשתות. במהלך השבועות שלאחר ניסיון ההרעלה, שני שליש מכלל הסיפורים שהופצו ברשת סביב הפרשה, היו סיפורים שהגיעו ממקורות פרו-רוסיים. זה לא סוד שרוסיה שואפת להיות המעצמה הגדולה ביותר בעולם. לפחות בכל מה שקשור לפייק ניוז, אין ספק שהיא נמצאת לפני כולן.

אופיר בראל – חוקר בסדנת יובל נאמן לטכנולוגיה ובטחון באוניברסיטת תל אביב