פאנל מיוחד במכללת הדסה:

"התקשורת והאמת הם דינוזאורים שנשכחו"

החוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית בירושלים קיים דיון מרתק על חדשות כזב והשפעותיהן ברשת: "העולם לא מתחיל אפילו להתמודד עם פייק ניוז"

הפאנל במכללה האקדמית הדסה בירושלים (פייסבוק)

מרץ 12, 2019 08:23

החוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה בירושלים קיים היום פאנל שעסק בהשפעות של פייק ניוז, פרופילים אנונימיים ותעמולה ברשת על מערכות בחירות בכלל ועל בחירות 2019 בפרט. האירוע הווה חלק מסדרה של אירועים שיתקיימו עד ליום הבחירות ויעסקו בקשר שבין תקשורת לפוליטיקה.

מור בוסקילה, עוזרת מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, שמתמחה בניתוח קמפיינים פוליטיים של פייק ניוז מצד מדינות זרות, ציינה שהשימוש בחדשות כזב כאמצעי להטיית מערכות בחירות לא עומד בפני עצמו: “הוא חלק מאסטרטגיה ארוכת טווח שמתקיימת בין מערכות בחירות וכוללת שימוש בבוטים ובטרולים, שמלהיטים את הרוחות סביב נושאים שנויים במחלוקת ויכולים להשפיע על דעת הציבור כלפי פוליטיקאים, או מפלגות מסוימות”.

חברי הפאנל היו חלוקים בדעתם בשאלה האם הציבור והמערכת הפוליטית ערוכים יותר מבעבר להתמודדות עם התופעה. אריק סגל, מומחה לקמפיינים דיגיטליים וניהול משברים באמצעות טכנולוגיה ומייסד חברת Conntix לפתרון סכסוכים, טען שהציבור היום מודע ומוכן יותר להתמודד מול קמפיינים של פייק ניוז, ומאמץ גישה ביקורתית יותר לחדשות ממקור מפוקפק, זאת בהשוואה לעבר. הוא נימק: “היום קשה יותר, מבחינה טכנולוגית, להפיץ פייק ניוז, מאחר שהשליטה של חברות הטכנולוגיה היא הדוקה יותר”.

לעומתו, עורך הדין שחר בן מאיר, שהגיש בעבר עתירה נגד פרסום פוליטי אנונימי ברשת, הצהיר: “הפוליטיקה, התקשורת והאמת הם דינוזאורים שחיים בעידן ששכח אותם”. לדבריו, רשויות החוק לא רוצות, או לא יכולות, להתמודד עם תופעות לא חוקיות שקיימות היום ברשתות החברתיות. בתור דוגמה הוא ציין את מאגרי המידע. על פי חוק, כל מאגר מידע על אזרחים חייב להיות רשום, אך המאגרים שהמפלגות מנהלות היום דרך הרשתות החברתיות לא רשומים כנדרש. לדבריו: “זוהי לא תופעה שמיוחדת רק לישראל, אלא מתרחשת ברוב מדינות העולם, שלא מתחילות אפילו להתמודד בצורה רצינית עם פייק ניוז”. בעיה נוספת, לטענתו, היא שלא תמיד ברור האם הרשתות החברתיות שייכות לתקשורת, מה שמוביל לכך שחברות כמו פייסבוק אמנם מאמצות מאפיינים מסוימים של עיתונות, אך כללי העיתונות, כגון לשון הרע, כמעט לא חלים עליהן.

בסיום הפאנל, המשתתפים התבקשו לענות כיצד ניתן להתמודד ביעילות עם הפצת פייק ניוז. סגל הסביר שכל אחד שנתקל בידיעות שנראות לו חשודות, צריך לבדוק את השאלות הבאות: מי שלח לו את הידיעה החשודה? מאיפה היא הגיעה? מהם הכוונה או הרצון להשפיע, שייתכן שעומדים מאחורי הידיעה? והאם יש לידיעה אזכורים באמצעי תקשורת אחרים, בעלי מוניטין גבוה יותר?. בוסקילה הוסיפה שהמדינות הבלטיות והנורדיות, שמתמודדות שנים רבות מול גלים של פייק ניוז רוסי, מהוות דוגמה לאיך מדינות צריכות להתמודד ביעילות עם התופעה. בתור דוגמה היא ציינה את דנמרק, שבשנה שעברה השיקה תכנית מקיפה של 11 עקרונות פעולה להתמודדות ארצית מול פייק ניוז, וכוללת את כל המערכות הממשלתיות; חינוך, חקיקה, מודיעין ועוד.